תוכן שיווקי: תמונה אחת שווה הרבה יותר מאלף מילים

הדיווחים על ההצפה בתחנת הרכבת של הרצליה, כעת חיה לפני שבוע, לקחו אותי כמה עשרות שנים אחורנית… למסע בזמן, אל הימים שבהם יצאתי מהבית תמיד עם מצלמה בתיק, כי לכי תדעי מה תגלי בדרך… היום, לרובנו יש מצלמה איכותית וזמינה בטלפון הנייד והאינטרנט מוצף תמונות. השאלה הגדולה שאנחנו, כבעלי עסקים, צריכים לשאול את עצמנו, היא, איך אנחנו יכולים לרתום את התמונות לטובת העסק ולהפוך אותן לכלי שיווקי אפקטיבי.

 יום שישי בבוקר. יוצאים למשימה
הטלפון צלצל ועורך העיתון שבו עבדתי אז, ביקש שאגש לתחנת הרכבת של הרצליה, לסקר את טקס חנוכת התחנה החדשה. לילה קודם חזרתי משהות בחו"ל ומשימות עיתונאיות הרואיות לא היו בדיוק בראש שלי, אבל הוא ביקש והוא היה העורך, ואני התחמשתי במשקפי שמש, פנקס ועט ויצאתי לתחנה.

הגעתי בעיצומה של החגיגה. תזמורת מכבי האש (שככה יהיה לי טוב) ניגנה בממלכתיות המתבקשת, ראש העיר דאז נשא נאום חוצב להבות על הקידמה שהגיעה לעיר, קרונות תכולים משופצים בהקו בשמש ליד הרציף, ומישהו התפעל במיוחד מהטלפון שהותקן בקרון המסעדה לשירות הנוסעים… ממש ימות המשיח…

דברים שרואים מכאן לא רואים משם
עמדתי מהצד וחשבתי לעצמי, מה לעזאזל עבר לעורך בראש כשביקש ממני לסקר את האירוע ההזוי הזה, כשפתאום ניגש אליי איש קטן קומה ופתח בשיחה ערה. הוא הציג את עצמו כמנכ"ל הרכבת, ומרגע לרגע, ככל שהמשיך ודיבר, התברר לי כי מעבר להצגת התכלית המרשימה, אין באמת שום שינוי מהותי במצבה העגום של רכבת ישראל ושל תחנת הרכבת העזובה בהרצליה. הקרונות הבוהקים, תפארת האירוע וגודל השעה, עומדים לשוב בתום הטקס אל המוסך בחיפה, לתיקונים, הוא אמר, ובגמר העבודות ישמשו כקרונות שמורים, בתוספת מחיר… ואני הבנתי: הציבור ימשיך לנסוע בקרונות הישנים, החלודים והמוזנחים, לא טלפון נייד, לא תחנה חדשה ולא נעליים…

יום שישי בבוקר. יוצאים למשימה באמת
אם יש משהו שלמדתי לאורך שנים של תחקירנות עיתונאית, הנה הדבר: לעולם ועד, כשמשהו חורק בסיפור – יימצאו בו עוד הרבה מאוד חריקות, שרק מחכות לצאת לאור. זה היה הרגע שבו נחתתי סופית, חזרתי להיות עיתונאית במשרה מלאה ויצאתי לתור את התחנה שנחזתה להיות פאר היצירה. ממרחק השנים אני כבר לא זוכרת את כל הפרטים, אבל אפילו עכשיו אני יכולה להרגיש את פעימת הלב שהחסרתי, כשמאחורי שכבת הטיוח של הסיוד הטרי של קיטון השירותים, מצאתי אסלה מנותצת, טינופת ועזובה. בו ברגע שלפתי את המצלמה שהלכה אתי בתיק לאורך כל שנותיי כעיתונאית, ותיעדתי את הביזיון.

 רכבת ישראבלוף תצא בעוד שתי דקות מהתחנה
לכתבה, שהתפרסמה ביום שישי שלאחר מכן, קראנו "רכבת ישראבלוף", והיא עוררה הרבה מאוד הדים, מחלוקות ותגובות. בין היתר, התראיין ראש עיריית הרצליה בתכנית הבוקר של אלכס אנסקי בגלי צה"ל, וקבע איתו ראיון טלפון ביום שני בבוקר, על הרציף, כדי להוכיח לו ולכל עם ישראל, ש… ציטוט: "הכתבת (זאת אני) נורא נחמדה, אבל היא לא מבינה כלום". לרוע מזלו, ביום ראשון בבוקר עברתי ליד התחנה במקרה וראיתי שני אנשים ליד קיטון השירותים, מחליפים את האסלה. מיד שלפתי מהתיק את המצלמה. ברור…

 יום שני בבוקר. ציף ציף מעל הרציף
למחרת, יום שני, נסעתי לתחנת הרכבת של הרצליה, לחזות בראיון. ראש העיר עמד על הרציף, מוקף במעגל של פקידים ונושאי כלים, וניהל שיחה נרגשת עם אנסקי מהטלפון הציבורי שהותקן על קיר התחנה. רכבת חולפת צפרה ועברה על פני הרציף הריק. "אתה יכול לשמוע את צפירת הרכבות", דיווח ראש העיר. "הרציף הומה אדם".

אני ישבתי ברכב והאזנתי לראיון, אבל גם מהמקום שבו חניתי קל היה מאוד לראות, כי למעט ראש העיר ועושי דברו – לא היה במקום איש. יצאתי מהרכב. אחד מאנשי הפמליה של ראש העיר רץ לעברי, נסער.  "אני מזמין אותך לשבת על האסלה ולראות אם היא שבורה", אמר בקול רועד, ואני הודיתי למזלי הטוב ולמצלמה. האמת המתועדת כבר הייתה מונחת על שולחן העורך.

 לצלם עם הסמרטפון. כל העולם בקליק אחד.
היום, כשאני מלמדת בעלי עסקים איך לעשות שימוש במצלמה של הסמרטפון כדי לייצר תוכן תמונות אפקטיבי, אני נוהגת לצטט את המשפט האלמותי של בריאן קלארק המייסד של  copyblogger. לדברי בריאן, לכל אדם יש היום בכיס יותר כוח מחשובי משהיה לחללית הראשונה שטסה לירח. נחמד, לא? וגם אם עובדתית, זה לא בדיוק כך, אין ספק שאנחנו בהחלט בכיוון.

השאלה הגדולה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא, האם אנחנו מנצלים היטב את היכולות הטכנולוגיות הנפלאות העומדות לרשותנו בקצות האצבעות.

  • האם אנחנו מנצלים את המצלמה שיש לנו בכיס, כדי לייצר מאגר תמונות זמין ורלבנטי לעולם התוכן שלנו?
  • האם אנחנו יודעים איך למנף את התמונות לתוצרי תוכן שיעזרו לנו לשכלל את פעילות השיווק ולהביא יותר לקוחות?
  • האם, למשל, כשאנחנו מעלים תמונה ישירות מהסמרטפון לפייסבוק, אנחנו יודעים ללוות אותה עם המסר הנכון?
  • או, האם אנחנו יודעים איך להפוך את התמונה שצילמנו לתוכן אטרקטיבי שמניע באזז ויראלי של שיתופים ויוצר עבורנו חשיפה לקהלי מטרה חדשים?

תמונה אחת שווה אלף מילים
תמונה אחת שצילמתי באקראי בתחנת הרכבת המוזנחת של הרצליה, אפשרה לי להוכיח שאמת דיברתי ולכתוב את הכתבה שתרמה לתיקון התרמית.

תמונה אחת עם שלוש-ארבע או חמש המילים הנכונות, יכולה להוביל מהלך שיווקי מבריק, שמייצר קשר וקשב, ומחולל את הקסם שהופך קוראים לקונים. תנסו. זה כיף. זה כדאי. וזה ממש בקצות אצבעותיכם.

בסדנת תוכן בקלי קלות אני מלמדת עוד הרבה שיטות לייצור תוכן שיווקי אפקטיבי בעזרת כלים חינמיים וחשיבה יצירתית. הירשמו עכשיו.

עכשיו תורכם: מה אתם עושים עם מצלמת הסמרטפון שלכם? איזה תובנות תוכלו להוסיף על אלה שמניתי למעלה, ולהעשיר את כולנו בעוד עצות טובות? הבמה שלכם.

About עידית נעמן
עידית נעמן היא מורת דרך להגשמת מטרות, שמלמדת בעלי עסקים להשתמש בידע המקצועי שלהם כדי למשוך יותר לקוחות והכנסות. שיטת השיווק שפיתחה משלבת בין תוכן, NLP וכלים מתקדמים של מוטיבציה, בדרך לעשייה שיווקית אפקטיבית. בתכנית "ניהול תוכן למקצוענים" תבנו תוך 14 שבועות בלבד תשתית תוכן מושלמת לשיווק העסק שלכם. לכל הפרטים ולהצטרפות מיידית לקורס - לוחצים עכשיו על הקישור "מזנקים להצלחה"

פוסטים קשורים

11 Comments

  1. קודם כל סיפור מרתק. שנית, אני נהנית מאד ממצלמת הסמרטפון, ביחוד בטיולים שאני עורכת. יוצאות תמונות נפלאות, ואני שולחת במידית לפייס. ביחוד כיף שהמצלמה קטנה, והיא אתי בכל מקרה. אפשר לראות תוצאות בפייסבוק שלי ובקבוצה "מועדון נשים מטיילות".

    • תודה, זהבה, על תגובתך. אני בטוחה כי בסדנת "תוכן בקלי קלות" בה השתתפת בתחילת החודש, רכשת כלים להפוך את התמונות היפות גם לכלי שיווקי. בהצלחה.

  2. עידית שלום רב,
    כרגיל, אני נהנית מאוד לקרוא את הפוסטים / בלוגים / טיפים שאת כותבת.
    לגבי הבלוג הנוכחי, הבוקר צילמתי עם הסמרטפון שלי, והעלתי את התמונה + פוסט לעמוד הפייסבוק שלי.
    (לא יכולתי לצלם את נהג ההסעות הפושע, כי בדיוק סייעתי ל-3 ילדים מקסימים לצאת מהרכב של ההורה הממושמע שלהם 🙂 ).

    להלן קישור לפוסט,

    שוב תודה על התכנים שאת מפרסמת,
    הדס
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=408886895852191&set=a.380177622056452.89054.372410169499864&type=1&theater

    • הי הדס ותודה על תגובתך. היוזמה מבורכת, התמונה מדליקה והתמרור – מקסים. זה באמת מרגיז לגלות שדווקא נהג ההסעות נוהג בניגוד לנוהג… ומה את עושה עם הסמרטפון לטובת שיווק העסק שלך? אשמח לגלות.

      • מחר אעלה תמונה של פסלון קטן שיש לי בפרקטיקה. מבטיחה לשלוח לך קישור.

        • נשמע מבטיח. וגם תוסיפי משהו שיסביר מה הקשר בין הפסלון לבין לקוחותיך? 🙂

  3. בוקר טוב,
    כמובטח, הפוסט שלי מהבוקר,
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=409293272478220&set=a.380177622056452.89054.372410169499864&type=1&theater

    יום טוב,

    הדס

    • פסלון מקסים. יופי של סטטוס. ותודה על השיתוף. תמיד מוזמנת.

  4. עידית, מה שציטטת מפי בריאן קלארק ("לכל אדם יש היום בכיס יותר כוח מחשובי משהיה לחללית הראשונה שטסה לירח") הוא נכון עובדתית, והוא אפילו understatement. ראיתי במוזיאון התעופה והחלל בוושינגטון את המחשב ששימש את אפולו 11 במשימת הטיסה הראשונה לירח. ברור שהמחשב ההוא, מלפני 40 ומשהו שנים, היה פחות עוצמתי מהסמארטפון של היום. בסמארטפון גלקסי 3 יש מעבד עם ארבע ליבות במהירות 1.4 GHz בעוד שהמחשב של החללית היה מעבד של 0.043 MHz (סליחה אם זה נשמע כמו סינית אך אלו יחידות החישוב הנהוגות) – מעבד הסמארטפון מהיר אלפי מונים!

    • וואוו. תודה על המידע המעשיר. אני מעריכה מאוד את בריאן, ודעתו מוחזקת בעיניי כבדוקה ובת סמכא, אבל נזהרתי… אז הנה, העובדות לאשורן, ומעכשיו, אוכל לצטט, גם אותו וגם אותך, ולשים סימן קריאה גדול בסוף המשפט! תודה גדולה שטרחת להגיב ולחלוק את המידע עם כולנו!

השאר תגובה