ניהול תוכן: 12 דברים שליל הסדר מלמד אותנו על שיווק באמצעות תוכן (ואיך נצא ממנו הרבה יותר ממוקדים)

כל מרכיבי הסדר נמצאים אתנו כל השנה, אבל בליל הסדר כולם מתקבצים לכלל שלמות אחת מיוחדת. הכל מתחיל (ונגמר) ב-12 סימני הסדר, מ"קדש" ועד "נרצה", שהעניקו לערב חג הפסח את שמו. ואיך זה קשור לאופן שבו תבנו קמפיין תוכן מדויק ואפקטיבי? על כך במאמר שלפניכם. מוזמנים לקרוא, להגיב, לשתף וליישם. בהצלחה וחג שמח – לכם וליקרים לכם!

הכל התחיל בגלל הכרפס. שבוע שלם הסתובבתי עם רעיון למאמר לכבוד חג הפסח, אבל לא מצאתי איך לתקוע פנימה את הכרפס. עד שפתחתי את העיתון, וגיליתי שנירה רוסו הקדישה את מדור האוכל שלה לסלרי, הלוא הוא כרפס, וכך כתבה: "לא לחינם עולה הסלרי על שולחן הסדר. למרות שנדמה שהוא כאן כל השנה, עכשיו זהו שיא העונה".

כמה סמלי. הרי כל מרכיבי הסדר, גם הם נמצאים אתנו כל השנה, אבל בליל הסדר כולם מתקבצים לכלל שלמות אחת מיוחדת. ואיך כל זה קשור לתוכן ולעסק שלכם? ובכן, הכל מתחיל (ונגמר) בסדר. ולא, אני ממש לא מתכוונת לקדחת הסידורים והניקיונות שאוחזת באחיותיי הנשים לקראת החג, אותה קדחת שהולידה את הביטוי "לעשות פסח", כביטוי נרדף לניקיון יסודי באמת…

אני מתכוונת לסדר הקבוע של מהלך ערב חג הפסח, שבו ליד כל שולחן, בכל מקום בעולם, קוראים יהודים אותה הגדה ועוברים באמצעותה את סיפור מסע הגיבור של אבותינו, מעבדות לחרות. כל שנה – אותו סיפור. כל שנה – אותה ארמית בלתי מובנת. כל שנה – אותן קושיות ואותו בן זומא, ועוד לא אמרנו כלום על הגפילטע פיש והביצים הטבולות במי מלח… סדר… נו…

אבל סיפור מסע הגיבור מעבדות לחרות, שהוא נשמת אפו של הערב, הוא רק סימן אחד מתוך שנים-עשר סימניו של הסדר השלם, המתחילים ב"קדש ורחץ" ומסתיים ב"נרצה", סימן אחר סימן, תמיד באותו הסדר. אז איך כל זה קשור לתוכן ולעסק שלכם? אני מזמינה אתכם לצאת אתי למסע בעקבות סימני ליל הסדר, ולמצוא יחד אתי את 12 המרכיבים החשובים של קמפיין תוכן מדויק ואפקטיבי. אגב, זה הולך להיות ארוך, ולכן אני ממליצה לכם לשמור את המאמר במועדפים ולחזור אליו מעת לעת במהלך החג. בואו נתחיל.

1. קדש ורחץ

ליל הסדר, שהוא ריטואל דתי, מתחיל בקידוש, שיוצר את ההפרדה בין חול לקודש. בקידוש כמו בקידוש, חייבת להיות התכוונות וכוונה, כי מה שיוצר את המעבר מחולין לחג זה לא רק הסממנים החיצוניים, אלא ובעיקר הסטייט אוף מיינד, ההרגשה שיצאנו מסתם עוד יום ונכנסנו ליום של חג – במובן הכי רחב של המילה.

אחרי הקידוש מגיעה נטילת הידיים. למה נוטלים ידיים? על פניו, כדי להתנקות מהלכלוך והטומאה. אם נשים את הדברים בהקשרם, בעולם ללא מים זורמים, סבון ואמצעי היגיינה, היה מן הסתם למצוות נטילת הידיים ערך מוסף תברואתי ראשון במעלה. גם היום, הידיים הן הקשר שלנו לעולם ובאמצעותן אנחנו נוגעים, ממששים ומרגישים את סביבתנו. לכו תדעו כמה חיידקים היו על ידית השירותים בקניון, או כמה שרידי כימיקלים נותרו על ערימת העגבניות…

אבל זה לא כל הסיפור, כי למצוות נטילת ידיים יש גם טעם רוחני. כיוון שהאכילה מאפשרת לנו לקבל את הכוח הדרוש להתרומם אל ייעודנו הרוחני, הרי שעלינו לטהר את הידיים מהגשמיות שדבקה בהן מעצם טבען, כדי שלא לחבל בתכליתו של המזון להעצים אותנו לחיים מלאי משמעות ותוכן. נטילת הידיים, אם כן, גם היא סוג של הפרדה בין קודש לחול, אבל מתוך שימת דגש על התיקון הגשמי הפיזי.

תחנת התוכן הראשונה: מחשבה ובידול

כל קמפיין תוכן, בהגדרתו, הוא מהלך תחום, עם יעדים מוגדרים, תכנים ייעודיים והתכוונות ספציפית, שתכליתה להוביל את הקוראים לתובנות הרצויות ולהכניס אותו לסטייט אוף מיינד של הקמפיין. כדי שזה יעבוד, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא קודם כל להתחיל לבשל את הדברים בראש שלנו, ככה, על אש קטנה. לשחק בעיני רוחנו עם הרעיונות והתכנים העשויים להתאים לו. להגות בו. להתכוונן אליו.

וגם לגייס לטובתו משאבי מחשבה ויצירתיות מעבר לנורמה הרגילה. לא סתם כשרוצים לאפיין אירוע יוצא דופן, מדברים על "חגיגה" או על "הפנינג". קמפיין תוכן ספציפי לא יכול להיות עוד מאותו דבר. הוא צריך להיות משהו אחר, וואוו, שוס, להיט… נו… חגיגה. או לפחות סוג של חג.

המשמעות בפועל היא שעלינו לייצר לעצמנו ולקמפיין שלנו נוכחות מבודלת (ברורה, שונה וטובה יותר) בעולם מלא תחרות, עודף אינפורמציה ורעש מחשבתי. וזה ממש לא פשוט. זה נכון גם ברמת הקמפיין, וזה נכון שבעתיים ברמת הכתיבה. המזהם העיקרי שסביבכם הוא המולטי-טסקינג. אל תתנו לרעש שסביבכם לנהל אתכם. טלו את השקט ואת הזמן והמרחב הדרושים לכם להגדרת הקמפיין, לתכנון התוכן והתוויית הדרך.

איך אני עושה את זה?
אני מסתובבת עם מחשבה בראש כמה ימים, בונה את הרעיונות, וזורקת אותם על נייר. ביום המיועד לכתיבה – אני קמה בארבע בבוקר, מנתקת את הפייסבוק ואת המייל, סוגרת את הטלפון הנייד ומגדירה לעצמי מרווחי זמן תחומים לכתיבה ותכנון, עם שעון עצר מכוון מראש לכל משימה.

2. כרפס

הכרפס הוא הסימן השני של הסדר והדבר הראשון שמכניסים לפה, עם כל הטקסיות המתבקשת: לוקחים עלה, טובלים במי מלח, מחלקים לכל המסובים ומברכים "בורא פרי האדמה". הוא יכול להיות עלה של חסה או צרור של פטרוזיליה, וכבר נכחתי בסדר שבו פירשנו את הכרפס לדעת בתוך צלחת של טבעות בצל, אבל חזקה על נירה רוסו שבענייני אוכל אין עליה, ואם היא אומרת סלרי, אז הכוונה היא לעלי סלרי, שהם הלהיט הכי חם בימים אלה בשוק. הסלב של גן הירק.

תחנת התוכן השנייה: טיימינג

מחפשים תוכן לקמפיין? מחפשים רעיון למאמר? אל תלכו רחוק. חפשו את כותרות החדשות ועשו עליהן את הטוויסט המתבקש כדי לגייס אותן לקמפיין שלכם. מחטף חדשות, זוכרים? אבל לא רק. התבייתו על הלהיטים החמים של העונה כדי לחבר אליהם את המסרים שלכם. חפשו את הסלרי של הנישה שלכם והוסיפו לו את התבלון הנכון (מי המלח), שיהפוך אותו מסתם מילים לגיבור תרבות שכל אחד ירצה להיות כמותו, לגעת בו, לטעום ממנו ולברך עליו.

3. יחץ

זה הדבר הראשון שעושים בסדר באמת. שוברים מצה. שבירת המצה מייצרת מצב חדש מסביב לשולחן, משום שמרגע שנחצתה המצה ונולד האפיקומן, עסוקים כל האורחים (טוב… לא כולם, חלקם הגדול, ובעיקר הצעיר… ) בטיפוח אסטרטגיה לגניבת האפיקומן, הסתרתו וגזירת הקופון ההולם על הנכונות להשיבו לעורך הסדר.

תחנת התוכן השלישית: תכנון

כשמדובר בקמפיין תוכן, תכנית אסטרטגית היא ציוד חובה. ממש כשם ששוברים את המצה, כך צריך לשבור ולפרק את מרכיבי הקמפיין אחד לאחד, כדי להבטיח שהתוכן שנתכנן, נייצר ונפיץ – יקדם את יעדי הארגון ויוביל אותנו למטרה ברורה ומוגדרת, ממש כמו גניבת האפיקומן.

4. מגיד

וסוף סוף מגיעים לחלק המרכזי של הסדר, והוא סיפור יציאת מצרים. מכאן ואילך, לוקחת אותנו ההגדה מסיפור לסיפור: מפרעה לרבי אליעזר, מארבעה בנים לאברהם אבינו, מלבן הארמי אל דבר, שחין ומכת בכורות… ויש בדרך אינסוף מכשולים ותלאות ומכות והרבה דם ואקשן, וגם שירי תודה והלל, כשהים נס והירדן סב לאחור… הסיפור הזה נועד לילדים, והוא שם בכיס הקטן את כל הרובוטריקים והשקרניקים גם יחד, אבל גם המבוגרים מתחברים. כל אחד אוהב סיפור טוב.

תחנת התוכן הרביעית: סיפור

סיפור מסע הגיבור הוא כלי תכנון יעיל ומעורר השראה, שכדאי מאוד לאמץ אותו על תקן של GPS לתכנון תוכן, הן ברמת המאמר הבודד ובוודאי ברמת הקמפיין. במקום להרחיב את הדיבור, אני מזמינה אתכם לצפות במצגת שהכנתי על סיפור מסע הגיבור ועל סיפור מסע המותג הנגזר ממנו.

לענייננו, מה שחשוב באמת הוא לדעת לספר את הסיפור. את סיפור העסק שלכם. את סיפור המקצוע שלכם. למשוך את הקוראים, להלהיב, לרתק, ולהוביל אותם מסיפור לסיפור אל המקום שבו ברצונכם שיגיעו בתום הקמפיין או בגמר המאמר. ממש כמו שעושה ההגדה.

5. רחצה

אחרי שהגיבור יוצא מעבדות לחירות, כל הרעים טובעים בים וההרים רוקדים כאילים, אפשר סוף סוף להרפות את המתח ולהירגע. יש אור בקצה המנהרה, וזאת לא הרכבת שבאה ממול, אלא ההיתר לנשנש מכל הבא ליד (תיכף נדבר על זה) ולקוות שאוטוטו מגיעים לארוחת הערב. איך יודעים? חוזרים על טקס נטילת הידיים, כי אין אוכל – בלי רחצה.

תחנת התוכן החמישית: כיוון

בקמפיין התוכן שלנו, זה הרגע שבו אנחנו מגייסים את הקשרים שיצרנו, את תשומת הלב, ואת מעמד האוטוריטה והאמון שנוצר, כדי להיערך לשלב הבא של הקשר שלנו עם הקוראים. לא עוד הא ודא ועצות חינמיות, אלא טקטיקות מעשיות להשגת דברים של ממש, תכל'ס: הצטרפות לרשימת דיוור, מסירת פרטים ליצירת קשר, הרשמה לסדנה או רכישת מוצר. כאלה. הרחצה מסמלת את תחילת המעבר מקוראים לקונים. בואו נתקדם.

6. מוציא מצה

מוציא מצה הוא המקבילה הכשרה לפסח של "המוציא לחם מן הארץ", על כל המשמעויות וההקשרים התרבותיים והסמנטיים של לחם: מזון, בסיס קיומי, פרנסה ועוד. סוף סוף, אחרי כל הסיפורים והמעשיות והבלה-בלה נכנס משהו לפה, חוץ מיין, ומתחיל לאזן את רמת האלכוהול בראש.

תחנת התוכן השישית: מכירה

לסוניה סימון מקופיבלוגר יש קטע שבו היא מתארת את עולם השיווק באמצעות תוכן בתור כפר, שבו מתנהלים יחסי חליפין. הקצב נותן בשר לנגר שבונה לו שולחן; האופה מכין לחם לסנדלר שמתקן לו את הנעליים… ואיך קוראים לזה שרק נותן ונותן ואף פעם לא מקבל כלום מאף אחד, שואלת סוניה ומשיבה: "שוטה הכפר". המוציא מצה, או המוציא לחם – נותנים לנו לגיטימציה להשתמש בקמפיין התוכן שלנו כדי לעבור מדיבורים למעשה. משיתוף ידע להתנהגות צרכנית, שבה כסף מחליף ידיים. משיווק למכירה.

7. מרור כורך

לאחר המצה מגיע תור המרור. זה מר, זה דוחה, אבל זה חלק מהריטואל. אין ברירה. לוקחים מעט מרור ואוכלים, ואחר כך כורכים ואוכלים ביחד פסח (חרוסת), מצה ומרור, כדי לחתום את סיפור יציאת מצרים בסימן "על הדבש ועל העוקץ".

תחנת התוכן השביעית: דיוק

אמיר הרדוף, גורו שיווק וליווי עסקי, נוהג לומר שאיש מכירות טוב אוהב לשמוע לא, כיוון שה"לא" מאתגר אותו הרבה יותר מאשר ה"כן". הרבה אנשי שיווק נרתעים מרגע המכירה. כשמדובר בשיווק באמצעות תוכן, שבו עיקר הריטואל הוא נתינה ושיתוף, קל מאוד להתמכר לנתינה המתקבלת בזרועות פתוחות ובאהבה, ולברוח מהמעבר למכירה, שעלולה לייצר התנגדות ומרורים. איך מתמודדים? למשל, על ידי דף שאלות ותשובות שנותן מענה לכל ההתנגדויות וממתיק את המרירות של הדחייה.

ככל שקמפיין התוכן שלכם יהיה מדויק יותר, מוכוון אסטרטגיה ובגובה העיניים של קהל המטרה – הוא יוביל להתנהגות אפקטיבית יותר מצד הקוראים. למשל, כל מי שמטפח רשימות דיוור מכיר היטב את גלי הנטישה של מנויים בכל פעם שמפעילים את קהילת המדוורים על מנת למכור שירות או מוצר. כיוון שאין לנו כוונה להיות שוטה הכפר, עלינו לקבל בהבנה את האפשרות שלא כולם יאהבו את זה, אבל ככל שנדייק את הרשימה מול הגדרת קהל המטרה שלנו – יותר יאהבו ויקנו מאשר יעקמו את האף ויינטשו. במילים אחרות: נטישת מדוורים היא גם מרור וגם חרוסת מתוקה. היא כואבת, אבל בה בעת משביחה את הרשימה.

8. שולחן עורך

תפריט ארוחת החג של ליל הפסח הוא תלוי מנהגי עדה ומשפחה. אבל גם אם פה ושם תהיה תמיד איזו כלה צעירה שתרצה להרשים את הדודות, בדרך כלל זהו סיפור של שבלונה קולינרית ידועה מראש, שהיא חלק בלתי נפרד מהסדר של ליל הסדר.

תחנת התוכן השמינית: תבניות

בקורס "ניהול תוכן למקצוענים" אני מסבירה, בין היתר, שאנחנו, משווקי התוכן, אנחנו לא טולסטוי ולא פושקין. אנחנו לא אמורים לייצר תוכן פואטי או גרנדיוזי, ולא להשפריץ ניצוצות, אלא לספר את הסיפור בצורה מעניינת וקלה לעיכול, שתוביל את הקורא אל המהלך השיווקי המתבקש, בלי לבלבל אותו בדרך. ולכן, לפשטות, לשיטתיות ולמבנה התבניתי החוזר על עצמו, יש חשיבות רבה בתוכן, מפני שהם נותנים לקורא תחושה של מקום מוכר ומחזקים בו את האמון.

  • כשמדובר במאמר בודד, חשוב להקפיד על כותרת שיווקית, מידע אינפורמטיבי, שימושי ומעשיר, ולסיום: הנעה לפעולה.
  • כשמדובר בקמפיין תוכן, חשוב להעביר את הקורא תהליך מסודר, שייקח אותו ממצב של חוסר מודעות למצב של מוכנות לרכישה.

9. צפון

הסימן התשיעי בסימני הסדר הוא הרגע שבו, בסיום הארוחה, אמור עורך הסדר לחלק למסובים את מצת האפיקומן … אבל מגלה שהיא נגנבה מתחת לאפו. כיוון שללא אפיקומן לא ניתן להמשיך את הסדר, יש לגנב קלף מיקוח אפקטיבי, כדי לדרוש ולקבל תמורה ראויה כנגד השבת האפיקומן הנדרש.

תחנת התוכן התשיעית: טקטיקות שיווק וקידום

כשמדובר בשיווק, יש לנו כמה וכמה קלפי מיקוח סמויים מן העין, שעלינו להצפין בחוכמה בתוך התוכן, כדי למשוך אליו את הקוראים ולהוביל אותם, צעד-צעד ופסקה-פסקה להשגת המטרות הרצויות לנו.

  • הקלף הראשון הוא הקידום: להבין מה מחפשים הקוראים, ולשלב את ביטויי החיפוש בתוכן בצורה טבעית ולא מעיקה
  • הקלף השני הוא להשתמש בטכניקות של כתיבה שיווקית, כדי להתחבר אל ה"כאב" של הקורא ולגרום לו להבין מה ייצא לו מהתוכן שלנו, מבלי לדחוף ומבלי לעורר בו דחייה ולהבריח אותו
  • והקלף השלישי היא ההנעה לפעולה, שבה נסביר לקורא מה עליו לעשות ונלווה את ההצעה בטריגרים רגשיים מוצפנים היטב, שיגרמו לו לקום ולעשות מעשה.

10. ברך

בתום הארוחה מברכים על המזון. בבסיסה של ברכת המזון עומדת ההכרה בחובתו של האדם להודות לבורא על המזון ממנו הוא מתקיים, ולהכיר בעובדה לפיה הן המזון, הן הגוף והן האדמה, הם מתת הבורא ובהשגחתו.

תחנת התוכן העשירית: שימור לקוחות

גם בעסקים, יש לתודה ערך מוסף בהידוק הקשר עם לקוחות, ספקים ועובדים, אבל אחד היתרונות הנפלאים של תוכן מתוכנן היטב, הוא היכולת לתת להכרת התודה ביטוי מעשי של עזרה, תמיכה וסיוע מכוון. במונחים של מסננת שיווקית, אותו משפך דמיוני שמנקז אלינו לקוחות ומסנכרן בין תהליך הקנייה ותהליך המכירה, זה המקום להכין את צדה השני של המסננת – המקום שבו אנחנו משמרים ומטפחים לקוחות קיימים, מתוך הכרת תודה והערכה, ומובילים אותם לא רק לקנייה חוזרת, אלא הופכים אותם למעריצים נלהבים.

11. הלל

הסימן ה-11 של ליל הסדר הוא הסימן השנוי במחלוקת. זה השלב שבו מוזגים כוס רביעית, ועוד כוס לאליהו הנביא, ולאחר שעורך הסדר פותח את הדלת לאליהו, מגיע תורו של "שפוך חמתך אל הגויים". בעיני רבים מאתנו, יש טעם לפגם בתאוות הנקמנות הכל כך מופגנת הזאת. כבר הוציאנו ממצרים, ועשה באלוהיהם, והרג את בכוריהם, ונתן לנו את ממונם, וקרע לנו את הים, ושיקע צרינו בתוכו… ראבאק, לא מספיק?

אם גם אתם חשים אי נוחות ב"שפוך חמתך", אתם לא לבד. אחרי תחקיר קצר התברר לי כי הטקסט של "שפוך חמתך" נכנס להגדה רק במאה ה- 11, על רקע הפרעות שנלוו למסעי הצלב, וכי כבר במאה ה- 16 היה מי שהציע להעדיף את חצי הכוס המלאה, ולקרוא: "שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך…".

תחנת התוכן האחת עשרה: הקשבה

איך קשור "שפוך חמתך" אלינו, כותבי ומנהלי תוכן? לטעמי, אפשר לקחת את זה לשני מקומות שונים לגמרי:

  • האחד, הוא המטפורה של חצי הכוס הריקה לעומת המלאה. ההנחה המקובלת היא שתוכן חיובי מזמין הרבה יותר מתוכן שלילי. העניין הוא, שדווקא תוכן שלילי לוחץ בצורה יעילה יותר על הטריגרים הרגשיים המשפיעים על החלטות הקנייה שלנו. עובדה. מה המשפט הזכור ביותר לכולנו מליל הסדר?  הבנתם…
  • והשני, הוא החשיבות הרבה של ההקשבה והתאמת התוכן שלכם לרחשי הלב של הקוראים. הדיון סביב "שפוך חמתך" הוא דיון לגיטימי, שנותן ביטוי לאופן שבו קוראים שונים רואים דברים בצורה שונה. אם לא נדע מי הקוראים שלנו ומה חשוב או נחוץ להם, לא נדע לייצר עבורם את התוכן המתאים, על מנת שיחבר בינם לבינינו.

12. נרצה

זהו. הגענו לסימן האחרון ולסוף ההגדה. חסל סידור פסח כהלכתו. אבל אז מגיע האקורד שלפני הסיום: "כאשר זכינו לסדר אותו, כן נזכה לעשותו"… והוא מרים להנחתה אל המשפט האחרון באמת של ההגדה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

תחנת התוכן השתים-עשרה: יישום

כולנו אוגרים ידע במחשב. זה הרי כל כך פשוט: קליק או שניים, ועוד מאמר הדרכה הצטרף אל ימ"חים מפוצצים מתוכן שנאגרים ליום שבו…אולי… נראה מתי… למחרכך… לפנסיה… נו… וזה לא באמת קורה…

אז צר לי להיות נושאת הבשורה: אם לא מיישמים – לא מתקדמים! נכון שסוף מעשה במחשבה תחילה, אבל בלי מעשה – תישאר המחשבה לבדה, והעסק – תקוע.

סוף דבר:

ליל הסדר – כשמו כן הוא: מסע מתוכנן בקפידה דרך 12 התחנות של סיפור ההגדה, שחוזר על עצמו שנה אחר שנה, כדי להנחיל את הסיפור מדור לדור. גם תשתית תוכן אפקטיבית חייבת לקחת בחשבון את כל 12 התחנות: מחשבה ובידול, טיימינג ותכנון, סיפור וכיוון, מכירה ודיוק, תבניות וטקטיקות של שיווק וקידום, שימור לקוחות, הקשבה ויישום.

מסובך? מורכב?
לליל הסדר יש עורך סדר, היושב בראש השולחן ומנהל את הערב ביד רמה. ומי מנהל את התוכן שלכם? מי מסנכרן בין האתר והפייסבוק, מתאם בין הכותבים, מעדכן את המידע, תופר את הברושורים בתיאום עם הקמפיינים…ושולט בכל הפלטפורמות והפורמטים הדיגיטליים והאנלוגיים? ניהול תוכן הוא עסק מורכב, רגיש ויקר, ובניגוד לליל הסדר – שחוזר על עצמו שנה אחר שנה, שנים, הוא גם דוהר קדימה ומשתנה חדשות לבקרים.

מה שהיה נכון לפני שנה – כבר לא נכון השנה! ומה שעבד לפני שנתיים – עלול רק לחבל ולהפריע, עכשיו! כמו שיכולתם ללמוד מהמאמר, כדי שהתוכן שלכם יעבוד – אתם חייבים להתעדכן, להיות עם יד על הדופק ולהכיר את הכלים והכללים של הכאן והעכשיו. אחרת… אתם עלולים לבזבז זמן יקר על עבודה מיותרת (במקרה הטוב) או מזיקה (במקרה הטוב פחות), שתגרום לכם לעבוד הרבה, אבל לראות הרבה פחות תוצאות, לקוחות והכנסות.

עכשיו אתם

עד כאן אני. עכשיו תורכם. עברתי אתכם צעד-צעד את שלבי ליל הסדר ואת החיבור בינו לבין התוכן שאתם מייצרים כדי לשווק את העסק שלכם ולהוביל אליו את הלקוחות הנכונים. מה דעתכם? האם תרצו להוסיף? להאיר? להגיב? להביע דעה שונה? לספר ביציאת מצרים של העסק שלכם? קדימה, הבמה כולה שלכם!

הצעד הבא שלכם להצלחה

אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים! רוצים לקבל ממני עוד תובנות מאירות עיניים, הדרכות מתקדמות לשיווק פורץ דרך והמון עצות טובות ומעשיות לכתיבה קלה ומהירה של תוכן לשיווק העסק? במיוחד בשבילכם כתבתי את "המדריך השלם לניהול תוכן למקצוענים" – 37 עמודים עמוסים בהנחיות פרקטיות, נוסחאות וטיפים שווים-שווים לשיווק אפקטיבי במיוחד והוא שלכם – באהבה ממני ולגמרי בחינם! אז אם עדיין לא הורדתם את המדריך – הקליקו פה עכשיו. ושיהיה בהצלחה!

חג שמח!

About עידית נעמן
עידית נעמן היא מורת דרך להגשמת מטרות, שמלמדת בעלי עסקים להשתמש בידע המקצועי שלהם כדי למשוך יותר לקוחות והכנסות. שיטת השיווק שפיתחה משלבת בין תוכן, NLP וכלים מתקדמים של מוטיבציה, בדרך לעשייה שיווקית אפקטיבית. בתכנית "ניהול תוכן למקצוענים" תבנו תוך 14 שבועות בלבד תשתית תוכן מושלמת לשיווק העסק שלכם. לכל הפרטים ולהצטרפות מיידית לקורס - לוחצים עכשיו על הקישור "מזנקים להצלחה"

פוסטים קשורים

22 Comments

  1. עידית היקרה! אני קורא באופן קבוע ומיישם בתחום המכירות בשטח את עצותייך המועילות שערכן לא יסולא בפז, וגם הפעם בהקשר חג הפסח הבא עלינו לטובה. תבורכי והאריכי ימים והמון תודות! יורם.

    • וואוו. תודה יורם. שמחת אותי מאוד. חג שמח והרבה הצלחה

  2. קראתי את המאמר. ארוך ומלא הפתעות. זרמתי עם התובנות והתוכן המקצועי. היה מעניין, חגיגי ובעיקר- כתוב נפלא… תודה עידית

    • תודה, שרי יקרה. כמו שכתבתי בפייסבוק, זאת ממש לא דוגמה למאמר של 20 דקות, אבל אלמלא הטכניקות שאני מלמדת גם אחרים לקיצורי דרך, הוא כנראה היה מסתיים בפסח הבא… גם אני למדתי והחכמתי תוך כדי. מוי כיף! חג שמח ותודה על תגובתך.

  3. קראתי את המאמר. ארוך ומלא הפתעות. זרמתי עם התובנות והתוכן המקצועי. היה מעניין, חגיגי ובעיקר- כתוב נפלא… תודה עידית וחג שמח !

  4. מאמר מרתק ומעורר מחשבה. תודה עידית וחג שמח

    • תודה יעל. גם לי, ככותבת, הייתה חוויה מעשירה לצלול להגדה מזווית חדשה ולגלות דברים חדשים, אחרי כל כך הרבה שנות קריאת הגדה… חג שמח

  5. כמו תמיד הכשרון שלך לשלב את התכנים המעשירים שלך יחד עם חג או ארוע ספציפי תמיד צולחים. תודה וחג שמח ותמיד מנסה ליישם …

    • תודה, דני יקירי. זה אחד הדברים הכי חשובים בשיווק: להתחבר אל הכאן ועכשיו של הקונים. כשהשיווק הוא התוכן – הכאן והעכשיו יכולים להיות חדשות או אירועים שנמצאים בפוקוס. \
      ערב פסח – אין יותר פוקוס מההגדה וליל הסדר… ע"ע הכרפס… חג שמח גם לך, לשלך ולשלהם!

  6. אחלה מאמר אני מניח לעצמי שהשלב הבא תהיה מגילת CCO לפסח:)

    • תודה מנשה, מגילת ה CCO נמצאת אצלי באג'נדה. לא בדיוק לפסח אבל… יש דברים בתכנון… חג שמח!

      • יופי, דנה. מאוד אהבתי את היצירתיות והניתוח המעמיק. בהצלחה!!!

  7. ואוו עדית, פשוט ואווו ההגדה של פסח קיבלה משמעות אחרת.
    מדהים איך סובבת ושלב אחר שלב יד ביד הובלת אותי על גבי דפי ההגדה לכיוון שיווק, וכל זה בהיגיון מדהים וקולע למטרה ומעביר את המסר!
    אשרייך…:-)
    ערב פסח, עזבתי הכול והלכתי לקראת את המאמר שלך, לא הצטערתי.
    אני מניחה שעוד אחזור למאמר מספר פעמים בשביל להטמיע שוב מסרים, אך ללא ספק המאמר הוא חומר שחובה שיהיה מול העיניים בשלב כתיבת התכנים השיווקים…:-)
    שוב תודה עדית, וחג שמח…:-)..:-)

    • וואוו לך רינה. איזה כיף! אין ספק שהכתבה לקחה הרבה מעבר לממוצע, גם בהכנה וגם במחשבה וגם בכתיבה. וזה מוכיח, שכשעושים דברים מכל הלב – הם מתחברים אל לב הקוראים ומחוללים קסם קטן! תודה שטרחת! ותודה על המילים החמות! חג שמח!

  8. עידית, כאן את מוכיחה שגם כשעושים את מה שאנחנו "לא אמורים" – זה יכול לצאת שוס. כי רק את יודעת: גם "לייצר תוכן פואטי וגרנדיוזי", גם "להשפריץ ניצוצות", וגם "לספר את הסיפור בצורה מעניינת וקלה לעיכול" (מה שטולסטוי ופושקין היו מתים לדעת!)…
    אז שומרת את מאמר 12 הדיברות שלך בקדמת המוח הקדמי, כדי שיהיה נגיש וזמין לרענון בשעת הצורך.
    תודה וחג שמח.

    • תודה, יקירתי. זאת באמת כתבה שהשקעתי בה הרבה מעבר, ועל הדרך למדתי המון. אבל… מסתבר שאין אפס. כתיבה של תוכן זה כמו בישול. אם שמים חומרים טובים – קשה לקלקל… תודה על התגובה המאוד מחמיאה. נוצרת ושומרת. חג שמח.

  9. מאד מעשיר ומפורט, שופך אור חדש על הפסח ועל השיווק,
    הלוואי ואדע לעשות מה שכתבת כאן…. תודה. 🙂

    • הי ליאורה. קודם כל תודה. ולגבי היישום – אני ממליצה לאמץ את טיפ האלופים ממבצע סבתא: להתחיל בכל הכוח, ולאט לאט להגביר… עכשיו ברצינות. קחי לך משהו אחד. התעמקי בו. ונשי לפעול לפיו. אחרי שזה יעבוד, קחי את הדבר הבא. אני מקווה שנרשמת לדף הפייסבוק שלי, כי הבוקר חנכתי את סדרת טיפ-תוכן 808, שתביא טיפ קטן חדש מדי בוקר (לא כולל שישבת). ובכל מקרה, אם יש שאלות – אני תמיד כאן. ואת מוזמנת להיעזר. מאחלת לך הצלחה רבה!

  10. עידית, תודה על המאמר מעורר ההשראה!
    אני מוצאת את עצמי ממתינה למאמרים שלך, ניכרת בהם ההשקעה והפרגון, סוף סוף חומר שהוא גם מעניין, גם מעודכן וגם ישים!
    תודה וחג שמח וכשר!

    • מה יותר נחמד מלהגיד תודה לאודיה. איזה שם נפלא! אז קודם כל תודה. אני משתדלת. ואם רואים תוצאות – אז זה משמח אותי מאוד, כי זו הכוונה, וזו המשמעות של "שיווק באמצעות תוכן" – קודם כל, לעזור. מכל הלב. כך אני מלמדת את תלמידיי, ורואה בהם נחת. וכך אני מנסה לנהוג בעצמי. אמרת ישים – ועכשיו… ליישם! כמו שאני חותמת כל הרצאה וכל שיעור: "אם לא מיישמים – לא מתקדמים"! שיהיה בהצלחה, יקירתי. ואני כאן, לכל שאלה ובקשה. חג שמח!

  11. עידית איזה מאמר יפה! נהניתי מהקישורים שעשית בין המנהגים לבין שיווק עסקי. בהחלט מקורי.
    אגב לגבי שפוך חמתך או אהבתך אשמח לדעת מה המקור מהמאה ה 16. ..מכיר חידוש מודרני שכזה אך לא מתקופה ישנה יותר.
    חג שמח וחירותי

    • הי עופר ותודה רבה! אני לא זוכרת מה היה המקור – כתבתי את המאמר לפני 3 שנים… אבל אני בטוחה שאם תגגל – תמצא בקלות, לפי שאין ספק זה מה שאני עשיתי, כשכתבתי את המאמר. חג שמח!

השאר תגובה