ביום רביעי בבוקר, בעיצומו של גשם מטורף, מצאתי את עצמי פוסעת בתוך השלוליות של מדרכות רמת גן, כשזרמי מים קפואים חוצים את דרכי ומטביעים את מגפיי, בדרכם אל נהרות הבוץ על כבישי האספלט שכל פתחי הניקוז שלהם כבר עלו על גדותיהם... לא יכולתי שלא לחשוב על כל תשדירי השירות הקוראים לנו לחסוך במים, על ישראל המתייבשת (כאילו, דא?) ועל חשבונות המים המנופחים של תאגידי המים העירוניים. איזה בזבוז. כל כך הרבה מים, ודבר אינו נאגר ונשמר. והמחשבה הבאה שלי כבר לקחה אותי לעניין...
